כשבני אדם התחילו לבצע ביניהם אינטראקציות עסקיות, הגישה המתבקשת הייתה סחר חליפין. עם השנים השתכללה השיטה, ואבות אבותינו עברו להשתמש במתכות היקרות שהיו קיימות אז – ובפרט כסף וזהב. הערך של המתכות נקבע בהתאם למשקלן, ומכאן גם השם של המטבע “שקל”. השלב הבא באבולוציה היה קביעת מטבעות מתוקנים ע”י מלכים ושליטים במקומות שונים בעולם. עפ”י הרישומים ההיסטוריים המקובלים, הראשון שעשה זאת היה מלך יווני במאה ה-7 לפני הספירה – שלמעשה יצר מטבעות ועליהם סימנים שהעידו על התוקף שאותו מלך העניק לכל מטבע.
נוחות השימוש במטבעות הובילו להתפשטות מהירה שלהם בכל המקומות בעולם של אז שבהם התבצע מסחר. עליית המדרגה הבאה התרחשה כמה מאות שנים מאוחר יותר, בימי הביניים, כשלצד השימוש במטבעות נוצרו גם שטרות נייר בעלי ערך כספי. השטרות הפכו לבעלי ערך גבוה יחסית, ואילו המטבעות סיפקו את הצורך ב’כסף קטן’.
תקופת הרנסנס הביאה איתה התפתחות טבעית נוספת: נותני שירותים פיננסיים, שיצרו את התשתית לתאגידים הפיננסיים העצומים שפועלים כיום. המקומות שבהם הפעילות של המתווכים הפיננסיים הייתה ערה במיוחד היו אנגליה והולנד, וחלק מהפיכת המדינות האלה לאימפריות באותה תקופה מיוחס לניצול היעיל של ההון בזכות התפתחות המערכת הבנקאית. המתווכים אפשרו להפקיד שטרות, מטבעות וגם זהב, וגם העניקו אשראי והלוואות למי שהיה זקוק לכך. בדרך זו קידמו אותם אנשי מקצוע את המסחר.
בהמשך החלו הבנקים גם להנפיק שטרות, ובמאה ה-19 ברוב מדינות העולם הכלכלה התבססה על כסף ייצוגי מגובה בזהב טהור שאוחסן בבנקים. בהדרגה רמת הגיבוי פחתה, ואיתה גם כמות הזהב, וב-1971 עברה ארה”ב להשתמש ב’כסף פיאט’ – כסף שערכו לא תלוי במתכות אלא עומד בפני עצמו. כיום מרבית המטבעות הם מטבעות פיאט – פרט למטבעות הקריפטוגרפיים.
במהלך המאה ה-21 חל שינוי משמעותי ביחס לכסף ובהתנהלות הבנקים. בעבר הבנקים כאמור סיפקו שירותים פיננסיים שונים ללקוחותיהם, אבל ככל שהם צברו יותר כוח, והגיעו לשליטה כמעט מלאה בכספי הציבור, השתנתה הגישה שלהם. למעשה הכסף הפך לכזה שנמצא בעיקר במחשבי הבנק, ולכן בפועל הוא למעשה כסף דיגיטלי (ובפרט לנוכח העובדה שכבר אין צורך בגיבוי של זהב).
שינוי נוסף במערכת הבנקאית הוא הטלת מגבלות על הלקוחות, ובפרט על פעולות כמו שימוש במזומן, העברות כספים בקנה מידה גדול ושליחת כסף לחו”ל. בשלב זה נוצר צורך במטבעות שלא יהיו נתונים לשליטת גוף כזה או אחר, אלא יהיו מבוזרים לגמרי, ומאחר שהתשתית הטכנולוגית אפשרה זאת, פותחו המטבעות הדיגיטליים (שנקראים גם מטבעות קריפטוגרפיים משום שהם מוצפנים).
המטבעות הדיגיטליים מהווים אם כך התפתחות טבעית ומתאימים למאפייני השימוש העכשווי בכסף. השימוש הראשון במטבע הקריפטו הראשון, הביטקוין, התרחש בתחילת 2009, ומאז התווספו עוד כמה וכמה מטבעות דיגיטליים – חלקם זוכים לביקושים ערים ואחרים זניחים יחסית. בכל מקרה היתרונות של הביטקוין ושאר המטבעות הקריפטוגרפיים מייצרים מגמת עלייה מתמשכת בביקוש אליהם, ועוד ועוד ישראלים (וכמובן גם אנשים במדינות אחרות) נכנסים לשוק הקריפטו.
אחת המטרות של פיתוח טכנולוגיית הבלוקצ’יין והמטבעות הדיגיטליים הייתה כאמור לספק אלטרנטיבה למערכת הבנקאות המסורתית. בתחילת הדרך הבנקים הביעו בעיקר הסתייגות מהביטקוין ואחיו, אבל בשנים האחרונות מסתמן מהפך: הבנקים הבינו שהמטבעות הדיגיטליים כאן כדי להישאר, ושכדי להמשיך לשגשג עליהם לאמץ את החידוש. גם הבנקים המרכזיים במדינות רבות בוחנים דרכים שונות להתחבר לעולם הקריפטו. בארץ הודיע בנק ישראל בסוף 2021 כי הוא יתקין תקנות שיחייבו את הבנקים המסחריים לכבד הפקדות של מטבעות קריפטוגרפיים. במדינות אחרות הבנקים המרכזיים שוקלים להנפיק מטבעות דיגיטליים משלהם – ובכל מקרה אין ספק שהביטקוין והמטבעות הדיגיטליים האחרים יהפכו לשחקן מרכזי בכלכלה העולמית.
עם התפתחות הטכנולוגיה והתקדמות העולם הפיננסי נכנס לחיינו כוכב חדש - המטבע הדיגיטלי. מטבע דיגיטלי כשמו כן הוא, מטבע קיים בעולם הדיגיטלי, את המטבעות הדיגיטליים אנחנו שומרים בארנק הדיגיטלי שלנו ואנו יכולים להעביר אותם או לקבל אותם מכל מקום בעולם ובכל רגע נתון
מה זה ארנק דיגיטלי? מה ההבדל בין ארנק קר לארנק חם? איך מתפעלים את הארנק ואיפה קונים ארנק דיגיטלי - המדריך המלא שיענה על כל השאלות שלכם
איך קונים ביטקוין? איך משקיעים בביטקוין? אלו שאלות שחוזרות על עצמם שוב ושוב הכנו עבורכם את המדריך היחיד שתצטרכו בכדי לצאת לדרך
