כדי להבין מדוע מטבעות דיגיטליים עלולים להזיק לסביבה, כדאי קודם כל לדעת כיצד מיוצר הביטקוין (שתופס נתח של כ-40% משוק הקריפטו, ובאופן טבעי מושך את מרבית תשומת הלב): הנפקת ביטקוין חדש היא למעשה הוספת בלוק דיגיטלי לשרשרת הקיימת, על בסיס טכנולוגיית הבלוקצ’יין שמבטיחה אמינות מוחלטת. על-מנת שאדם יוכל להוסיף בלוק דיגיטלי שכזה, הוא נדרש לפתור חידה מתמטית מורכבת. ליתר דיוק, מחשב ברשותו פותר את אותה חידה – ולשם כך המחשבים זקוקים לכוחות חישוב רבי עוצמה, שמתורגמים מן הסתם לצריכת חשמל גבוהה (גם של המעבדים וגם של מערכות הקירור של המחשבים).
עוד כדאי לדעת שעולם הביטקוין תוכנן כך שעם השנים החידות יהפכו ליותר ויותר מסובכות. התוצאה: צריכת החשמל בתהליך ה”כרייה” – כפי שמכונה הפקת הביטקוין, כדי להמחיש את ההשוואה לזהב של פעם – הולכת וגדלה. נכון ל-2022 נדרש יותר חשמל לייצור ביטקוין מאשר לספק את כל הצרכים במדינות מתקדמות כמו הולנד, צ’כיה, שוודיה ופינלנד. למעשה, קרוב לשליש אחוז מסך צריכת החשמל בעולם מופנה לייצור הביטקוין!
נתון נוסף שמחמיר את הבעיה הוא המקומות שבהם מתבצעת הכרייה של הביטקוין. על-מנת להוזיל את העלות הכלכלית של ייצור המטבע הדיגיטלי הפופולרי, הכרייה מתבצעת במקומות שבהם החשמל זול. במקומות אלה ייצור החשמל מבוסס בעיקר על פחם ונפט, וגם גז טבעי – שגורמים לנזק סביבתי גבוה בהרבה מזה של האנרגיות המתחדשות (רוח, מים, שמש).
זיהום האוויר העודף עקב כריית ביטקוין, ופגיעה נוספת בדמות עומסי יתר על רשתות חשמל מקומיות, הובילו מדינות שונות להטיל מגבלות של ממש על הפעילות הזו. איראן למשל סבלה מהפסקות חשמל בתדירות גבוהה עקב אינטנסיביות כריית הביטקוין. בתחילת הדרך השלטונות עודדו ייצור ביטקוין כחלק מההתמודדות עם הסנקציות של המערב, ובשלב מסוים כ-5% מסך כריית המטבעות הקריפטוגרפיים בעולם בוצעו באיראן. כורים פיראטיים, רובם כלל לא תושבי איראן, הציפו את המדינה וגרמו להפסקות חשמל ותרעומת רבה מצד האזרחים – עד שהרשויות אסרו על כרייה במדינה.
בסין אחד היעדים המרכזיים של סוכנות התכנון הכלכלית הלאומית, כחלק מהמחויבות לעמוד ביעדי אקלים, הוא הפסקת כריית מטבעות קריפטוגרפיים (על-פי הערכות שונות, בשטחה של מדינת הענק מתבצעת מרבית הכרייה העולמית כיום – כ-60% מסך המטבעות הדיגיטליים). גם במדינות אירופאיות שונות בוחנים דרכים להתמודד עם התופעה המזהמת.
הרצון לנצל מצד אחד את יתרונות המטבעות המבוזרים, ומצד שני לצמצם ככל האפשר את הפגיעה בסביבה ובאיכות החיים של המין האנושי, מוביל לפיתוח פתרונות ירוקים. דוגמה אחת היא סטארט-אפ של אמריקאי בשם ביל ספנס, שבעבר הקים חברה לפינוי פסולת פיזית רעילה (מתכות רעילות, פחם ועוד) וכיום מבקש לנקות את העולם מזיהום האוויר שגורמת כריית הקריפטו – באמצעות פיתוח טכנולוגיות יעילות יותר להפקת מטבעות דיגיטליים.
דוגמה נוספת מגיעה מאל סלבדור. המדינה הקטנה והענייה במרכז אמריקה, שהייתה הראשונה לאשר את הביטקוין כמטבע לכל דבר, מפתחת כרייה ידידותית לסביבה, על בסיס אנרגיה גיאותרמית, בסמוך לאחד מהרי הגעש שלה. גם באיסלנד נעשה ניסיון דומה, ויש לקוות כי המין האנושי יצליח למצוא את האיזון הנכון בין המטבעות החדשניים לשמירה על הכוכב שעליו אנחנו חיים.
עם התפתחות הטכנולוגיה והתקדמות העולם הפיננסי נכנס לחיינו כוכב חדש - המטבע הדיגיטלי. מטבע דיגיטלי כשמו כן הוא, מטבע קיים בעולם הדיגיטלי, את המטבעות הדיגיטליים אנחנו שומרים בארנק הדיגיטלי שלנו ואנו יכולים להעביר אותם או לקבל אותם מכל מקום בעולם ובכל רגע נתון
מה זה ארנק דיגיטלי? מה ההבדל בין ארנק קר לארנק חם? איך מתפעלים את הארנק ואיפה קונים ארנק דיגיטלי - המדריך המלא שיענה על כל השאלות שלכם
איך קונים ביטקוין? איך משקיעים בביטקוין? אלו שאלות שחוזרות על עצמם שוב ושוב הכנו עבורכם את המדריך היחיד שתצטרכו בכדי לצאת לדרך
